Berakhoth
Daf 56a
אֵין מְבָֽרְכִין עַל הַיַּיִן עַד שֶׁיִּתֵּן לְתוֹכוֹ מַיִם דִּבְרֵי רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים מְבָֽרְכִין. רִבִּי זְרִיקָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָא מוֹדִים חֲכָמִים לְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּכוֹס שֶׁל בְּרָכָה שֶׁהוּא נוֹתֵן לְתוֹכוֹ מַיִם כָּל שֶׁהוּא. נְהִיגִין רַבָּנָן בְּהָהֵן כַּסָּא דְקִידּוּשָׁא. מִילְתָא דְּרִבִּי יוֹסֵה פְּלִיגָא אַדְּרִבִּי יוֹנָה. דְּרִבִּי יוֹנָה טָעַם כַּסָּא וּמְתַקֵּן לָהּ. 56a אִין תֵימַר דְּהוּא מָזוּג. וְהָתַנִּי הַשּׁוֹתֶה מַשְׁקִין מְזוּגִין שֶׁעָבַר עֲלֵיהֶן הַלַּיְלָה דָּמוֹ בְרֹאשׁוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן וְהוּא שֶׁלָּנוּ בִּכְלֵי מַתָּכוֹת.
Traduction
On ne doit bénir le vin qu’après l’avoir coupé d’eau, etc.'' R. Zerikan dit, au nom de R. Yossé ben-Hanina: Les sages se rendent à l’avis de R. Eléazar en ce que, pour la coupe de bénédiction, il faut y mettre un peu d’eau, et en effet les sages en ont pris l’habitude pour le verre de la sanctification. L’avis (précité) de R. Yossé b. Hanina est en opposition avec celui de R.Yona, car ce dernier goûtait au verre de vin (pour sanctifier le Shabat), puis il le coupait d’eau. Comment admettre le mélange? N’a-t-on pas enseigné (501)''B., Nida, 17; Des usages, ch. 11.'' qu’il est dangereux de boire un mélange sur lequel la nuit a passé? Cela ne s’applique, dit R. Yohanan, qu’au cas où le liquide a séjourné dans un vase de métal.
Pnei Moshe non traduit
מודים חכמים לר''א בכוס של ברכה. של מזון שנותן לתוכו מים כל שהוא למצוה מן המובחר:
נהיגין רבנן כן גם בההן כסא דקידושא. לתת לתוכו מים כל שהוא. מילתא דר' יוסי דאמר מודים חכמים וכו' פליגא אדר' יונה שהיה טועם כוס של ברכת המזון אחר הברכה ואח''כ היה מתקן ליה במזיגת מיס:
אין תימר שהיה מזוג בתחלה במעט מים ואח''כ היה מתקן כפי הצורך הא ליתא דהתני השותה משקין מזוגין וכו' וא''כ לא היה מניח יין מזוג לשהותו בביתו:
רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן רִאשׁוֹנִים הָיוּ שׁוֹאֲלִין שְׂמֹאל מַהוּ שֶׁתְּסַייֵעַ לִימִין בְּכוֹס שֶׁל בְּרָכָה. אַתְּ שְׁמַע מִינֵּיהּ תְּלָת. אַתְּ שְׁמַע שֶׁהוּא צָרִיךְ לְתוֹפְסוֹ בִּימִין. וְצָרִיךְ שֶׁתְּהֵא יָדוֹ גְבוֹהָה מִן הַשֻּׁלְחָן טֶפַח. וְצָרִיךְ שֶׁנּוֹתֵן עֵינָיו בּוֹ.
Traduction
R. Jérémie dit, au nom de R. Yohanan, que les anciens se demandaient si la main gauche peut aider la droite pour tenir la coupe de la bénédiction? De cette question on peut déduire trois points: d’abord qu’on doit tenir la coupe avec la droite, puis que cette main doit être à la hauteur d’un palme au-dessus de la table, et enfin qu’on doit regarder la coupe
Pnei Moshe non traduit
שמאל מהו שתסייע לימין בכוס של ברכה. לפי שלפעמים צריך להאריך בברכת המזון כגון בר''ח טבת שחל להיות בשבת וכיוצא בו מהו שיכול לסייע ביד שמאל לימין:
את שמע מינה תלת. משאלה זו:
וצריך שתהא ידו גבוה מן השלחן טפח. דאי לאו הכי למה לו לסייע בשמאל הרי יכול להשען ביד ימינו על השלחן:
וצריך. וש''מ שצריך שנותן עיניו בו. שלא יסיח דעתו ממנו דאי לאו הכי למה לו לסייע בשמאל הלא יכול הוא להעמידו מעט על השלחן אם נתייגע בימינו ואין זה הפסק בברכה אלא ודאי דחיישינן להיסח הדעת וצריך שיתן עיניו בו:
אָמַר רִבִּי אָחָא שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בְּכוֹס שֶׁל בְּרָכָה מָלֵא. עִיטּוּר. וּמוּדָּח. וּשְׁלָשְׁתָּן בְּפָסוּק אֶחָד נַפְתָּלִי שְׂבַע רָצוֹן וּמָלֵא בִּרְכַּת י֨י. שְׂבַע עִיטּוּר. רָצוֹן מוּדָּח. מָלֵא כְמַשְׁמָעוֹ. אָמַר רִבִּי חֲנִינָא אִם עָשִׂיתָה כֵן מַה כְתִיב תַּמָּן יָם וְדָרוֹם יְרָשָׁה. אַתְּ זוֹכֶה לִירַשׁ הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא.
Traduction
. R. Aha rappelle qu’il faut trois conditions pour la coupe (502)B., Yoma 51.: qu’elle soit pleine, ornée, et bien essuyée pour être agréable. Toutes trois se trouvent indiquées au même verset (Dt 33, 23): Nephtali est rassasié de la bienveillance de Dieu et rempli de la bénédiction de l’Eternel; la satiété équivaut à l’ornement, la bienveillance à l’agrément, et le terme rempli s’explique naturellement de lui-même. Si l’on agit ainsi, dit R. Hanina, on verra s’accomplir le reste de la prédiction, qui dit: Il héritera l’ouest et le sud (ibid.), c’est-à-dire que l’on jouira de ce bas monde et de la vie à venir.
Pnei Moshe non traduit
עיטור. שמעטרו בכוסות סביב:
ומודח. שידיחו מבפנים:
ושלשתן. רמוזין בפסוק אחד שנאמר בו ברכת ה':
שבע עיטור. כשמעטרו נראה כשביעה בכוסות הרבה:
רצון מודח. שהוא נקיות והוא הרצון:
אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר כּוֹס פָּגוּם אֵין מְבָֽרְכִין עָלָיו. טָעֲמוֹ פָּֽגְמוֹ. אַתְּ שְׁמַע מִינָּהּ תְּלָת. שְׁמַע מִינָּהּ כּוֹס פָּגוּם אֵין מְבָֽרְכִין עָלָיו. וְצָרִיךְ שֶׁיְהֵא בוֹ כְשֵׁיעוּר. וְטָעֲמוֹ פָּֽגְמוֹ.
Traduction
R. Eléazar dit (503)B., Pessahim 105.: on ne doit pas réciter la bénédiction sur un verre de vin entamé, et dès qu’on y a goûté, on l’a rendu impropre à ce service. On apprend par ce rabbin trois points: 1° que la bénédiction est interdite si l’on y a goûté; 2° que le verre doit avoir la mesure; 3° qu’en y goûtant on le rend impropre.
Pnei Moshe non traduit
וצריך שיהיה בו כשיעור. שהיא רובע רביעית שאם ימזגנו יעמוד על רביעית שזהו שיעורו דאי א''צ שיעור א''כ אמאי פגמו הא איכא תקנתא לתקנו במים אלא ודאי דמיירי שלא היה בו אלא כשיעורו וכשטעמו חסר לו שיעורו ואין תקנה במים כשאין לו יין אלא זה:
אָמַר רִבִּי תַּנְחוּם בַּר יוּדָן כְּבוֹד הַיּוֹם קוֹדֵם לִכְבוֹד הַלַּיְלָה. קְדוּשַׁת הַלַּיְלָה קוֹדֶמֶת לִקְדּוּשַׁת הַיּוֹם. אֵי זֶהוּ כְּבוֹד הַיּוֹם רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא וְרִבִּי אֶלְעָזָר בַּר יוֹסֵף בְּשֵׁם רַב בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן.
Traduction
R. Tanhoum bar-Judan dit que l’honneur à rendre à la solennité du jour passe avec celui de la nuit, mais la sanctification de la nuit passe avant celle du jour (504)Si l'on n'a qu'un verre de vin, il faut le réserver pour la sanctification la plus grave.. Comment rend-on honneur au jour? Selon R. Yossé, au nom de R. Jacob bar-Aha, et R. Eléazar bar-Joseph, au nom de Rav, c’est par la formule: ''Béni soit le créateur du fruit de la vigne (505)C.-à-d. en le buvant.''.
Pnei Moshe non traduit
כבוד היום קודם לכבוד הלילה. כדמפרש לקמיה בשם רב בורא פרי הגפן כלומר לאו בקידוש הוא אלא בשתיית יין כבוד היום קודם לכבוד הלילה כשאין לו יין כל כך אבל לענין קידוש אם אין לו יין אלא כשיעור רביעית לקידוש קדושת הלילה קודמת לקדושת היום ובתוספתא פ''ג גריס הכי אם אין לו אלא כוס אחד קדושת היום קודמת לכבוד היום ולכבוד לילה. וקדושת היום היינו קידוש הלילה שמקדש עליו יום השבת:
רִבִּי זְרִיקָן בַּר חָמוֹי דְּרִבִּי זְרִיקָן הִזְכִּיר שֶׁל חֲנוּכָּה בָּאָרֶץ וְקִילְּסוּ אוֹתוֹ. רִבִּי בָּא בְּרֵיהּ דְּרִבִּי חִייָא בַּר בָּא הִזְכִּיר דַּייָן אֱמֶת בְּהַטּוֹב וְהַמֵּטִיב וְקִלְּסוּ אוֹתוֹ.
Traduction
R. Zerikan, gendre de R. Zerikan, faisait la mention de la fête de Hanuka dans la seconde section de l’action de grâce, et on l’en a complimenté. R. Aba, fils de Hiya bar-Aba, mentionnait les mots ''juge de la vérité'' dans la 4ème section (finale), et on l’en félicitait.
Pnei Moshe non traduit
הזכיר של חנוכה בארץ. בברכת הארץ וקילסו אותו מפני שהיא הודאה ויש לאומרה בברכת הארץ שהיא ג''כ הודאה:
הזכיר דיין אמת. לברכת האבל בברכת הטוב והמטיב וקילסו אותו שכשם שמברכין על הטובה כך מברכין על הרעה ובזה נראה שמקבל עליו גזירת המקום באהבה:
Berakhoth
Daf 56b
משנה: אֵילוּ דְּבָרִים שֶׁבֵּין בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל בִּסְעוּדָה. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים מְבָרֵךְ עַל הַיּוֹם וְאַחַר כַּךְ מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן וְאַחַר כַּךְ מְבָרֵךְ עַל הַיּוֹם.
Traduction
Voici les points en discussion entre l’école de Shammaï et celle d’Hillel au sujet du repas. Shammaï dit: On fait d’abord la bénédiction, aux jours de fête, pour sanctifier la solennité, et ensuite pour le vin; et Hillel dit qu’il faut faire l’inverse.
Pnei Moshe non traduit
מתני' אלו דברים מברך על היום. בתחל' לפי שהיו' גורם לקידוש שלא בא כוס זה אלא בשביל קידוש לשבת ועוד שכבר קדש היום משקיבל עליו ועדיין יין לא בא על השלחן וכשם שקדם לכניסה כך קודם לברכה:
וב''ה אומרי' מברך על היין תחלה. לפי שהיין גורם לקידוש וה''ה המקדש על הפת ואם אין לו יין או פת לא יקדש ועוד תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם:
הלכה: מַה טַעַמְהוֹן דְּבֵית שַׁמַּאי שֶׁקְּדוּשַּׁת הַיּוֹם גָּֽרְמָה לְיַיִן שֶׁיָּבוֹא וּכְבָר נִתְחַייֵב בִּקְדוּשַּׁת הַיּוֹם עַד שֶׁלֹּא בָּא הַיַּיִן. מַה טַעַמְהוֹן דְּבֵית הִלֵּל שֶׁהַיַּיִן גּוֹרֵם לִקְדוּשַּׁת הַיּוֹם שֶׁתֵּאָמֵר. דָּבָר אַחֵר הַיַּיִן תָּדִיר וּקְדוּשָּׁה אֵינָהּ תְּדִירָה.
Traduction
Quelle est la raison de l’avis de Shammaï? Selon lui, c’est afin de sanctifier la fête que l’on a apporté du vin; et de plus on était obligé de la faire déjà avant l’arrivée du vin (509)''Tossefta, ch. 5; J. (Pessahim 10, 2): c'était déjà dû par la survenue de la nuit.''. Quel est le motif de Hillel? -C’est que le vin est cause de la récitation de cette sanctification; en outre, boire du vin est une chose plus fréquente que la sanctification (et la plus fréquent se dit en premier lieu).
Pnei Moshe non traduit
גמ' מה טעמהון דב''ש וכו'. כדפרישית במתני':
אָמַר רִבִּי יוֹסֵה מִדִּבְרֵי שְׁנֵיהֶן יַיִן וְהַבְדָּלָה הַיַּיִן קוֹדֵם. כְּלוּם טַעֲמְהוֹן דְּבֵית שַׁמַּאי אֶלָּא שֶׁקְּדוּשַּׁת הַיּוֹם גָּֽרְמָה לְיַיִן שֶׁיָּבוֹא. וְכַאן הוֹאִיל וְלֹא אַבְדָּלָה גָּֽרְמָה לְיַיִן שֶׁיָּבוֹא הַיַּיִן קוֹדֵם. כְּלוּם טַעֲמְהוֹן דְּבֵית הִלֵּל אֶלָּא שֶּׁהַיַּיִן תָּדִיר וּקְדוּשָּׁה אֵינָהּ תְּדִירָה. וְכֵן הוֹאִיל וְהַיַּיִן תָּדִיר וְאַבְדָּלָה אֵינָהּ תְּדִירָה הַיַּיִן קוֹדֵם. אָמַר רִבִּי מָנָא מִדִּבְרֵי שְׁנֵיהֶן יַיִן וְאַבְדָּלָה אַבְדָּלָה קוֹדֶמֶת. כְּלוּם טַעֲמְהוֹן דְּבֵית שַׁמַּאי אֶלָּא שֶׁכְּבָר נִתְחַייֵב בִּקְדוּשַּׁת הַיּוֹם עַד שֶׁלֹּא בָּא הַיַּיִן. וְכַאן הוֹאִיל וְנִתְחַייֵב בְּהַבְדָּלָה עַד שֶׁלֹּא בָּא הַיַּיִן אַבְדָּלָה קוֹדֶמֶת. כְּלוּם טַעֲמְהוֹן דְּבֵית הִלֵּל אֶלָּא שֶׁהַיַּיִן גּוֹרֵם לִקְדוּשַּׁת הַיּוֹם שֶׁתֵּאָמֵר. וְכָאן הוֹאִיל וְאֵין הַיַּיִן גּוֹרֵם לִאַבְדָּלָה שֶׁתֵּאָמֵר אַבְדָּלָה קוֹדֶמֶת.
Traduction
R. Yossé dit qu’il résulte des paroles de ces deux chefs d’école qu’à l’inverse, pour le vin de la séparation (à l’issue des samedis ou des fêtes), on le bénit avant tout (et voici pourquoi): Shammaï émet pour raison que la sanctification du jour est cause de l’arrivée du vin; or, comme ici ce n’est pas la séparation qui précède la venue du vin, celui-ci a la priorité. De même, Hillel allègue pour motif de son avis que le vin est plus fréquent; or, comme il est aussi plus fréquent que la cérémonie de la séparation, on le fait passer d’abord. R. Mena dit au contraire qu’il résulte de leurs assertions à tous deux que la bénédiction de la séparation se dit avec celle du vin. Shammaï motive son opinion sur ce que la sainteté du jour est obligatoire avant celle du vin; or, comme l’obligation de la séparation précède celle de bénir le vin, elle doit avoir lieu avant tout. De même, Hillel se fonde sur ce que le vin est cause du récit de la sanctification du samedi; or, comme ce n’est pas le vin qui cause la séparation, celle-ci doit être célébrée en premier lieu
Pnei Moshe non traduit
מדברי שניהן נלמד. דסבירא להו דבהבדלה לעולם ברכת היין קודם ואח''כ ברכת הבדלה דלא דמיא לקידוש כדמפרש ואזיל:
כלום טעמהון דב''ש. שהרי טעמייהו דב''ש גבי קידוש לא הויא אלא מפני שקדושת היום גרמה ליין שיבא לפיכך סברי דקדושת היום קודמת אבל כאן הואיל ולאו הבדלה גרמה ליין שיבא דהא עיקר הבדלה בתפלה היא ולא אמרו שיחזור ויבדיל על הכוס אלא מפני התינוקות כדאמרי' לעיל פ' תפלת השחר הלכך אף ב''ש מודים בהבדלה שברכת היין קודם:
כלום טעמהון דב''ה. כלומר ולב''ה ודאי שייכא נמי האי טעמא דאמרי גבי קידוש דתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם וכמו כן בהבדלה:
אמר ר' מנא. דלא היא דמאי חזית דנקטת להני טעמי דידהו דב''ש ודב''ה גבי קידוש למילף מינייהו דמה גבי הבדלה דברכת יין קודמת נקיט אידך טעמייהו דידהו דגבי קידוש ואשכחן איפכא דגבי הבדלה איכא למימר דלכ''ע ברכת הבדל קודמת כדמפרש ואזיל:
כלום טעמהון דב''ש וכו'. וא''כ וכאן נמי הואיל ונתחייב בהבדלה מיד שחשכה למ''ש קודם שבא היין לפניו בדין הוא שהבדלה ג''כ קודמת ליין כמו קידוש לב''ש:
כלום טעמהון דב''ה. ולב''ה דטעמייהו גבי קידוש אינו אלא לפי שהיין או הפת קודם לקידוש היום שתאמר אבל כאן הואיל ואין היין גורם להבדלה דלא תליא הבדלה ביין אף ב''ה מודו דהבדלה קודמת לברכת היין והלכך מהא ליכא למישמע מינה:
אָמַר רִבִּי זְעִירָא מִדִּבְרֵי שְׁנֵיהֶן מַבְדִּילִין בְּלֹא יַיִן וְאֵין מְקַדְּשִׁין בְּלֹא יַיִן. הִיא דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי זְעִירָא. דְּרִבִּי זְעִירָא אָמַר מַבְדִּילִין עַל הַשֵּׁכָר וַאֲזְלִין מִן אֲתָר לַאֲתָר מִשּׁוּם קִדּוּשָׁה.
Traduction
. R. Zeira dit: Il résulte surtout de leurs paroles qu’on peut faire sans vin la cérémonie de la séparation, mais non celle de la sanctification des fêtes et Shabat. Cet avis est conforme à ce que le même docteur a dit ailleurs, qu’on peut célébrer la séparation avec une boisson forte; tandis que l’on recherchera le vin d’une localité à l’autre pour une sanctification.
Pnei Moshe non traduit
מדברי שניהן. מדר' יוסה ומדר' מנא דמר מדייק הכי ומר מדייק איפכא אליבא דב''ש וב''ה מיהת מדברי שניהן נלמד דמבדילין בלא יין אבל אין מקדשין אלא ביין כדקאמרי תרווייהו בפשיטות דאין היין מעכב בהבדלה כמו דמעכב בקידוש:
היא דעתיה דר' זעירא. וכן נמי היא דעתי' דר''ז גופיה דאמר מבדילין על השכר במקום שאין יין מצוי דהיין אינו מעכב להבדלה והולכין ממקום למקום משום קידושא למישמע קידוש על היין דעיקר מצות קידוש על היין:
אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בְּרִיבִי נְהִיגִין תַּמָּן בְּמָקוֹם שֶׁאֵין יַיִן שְׁלִיחַ צִיבּוּר עוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה וְאוֹמֵר בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שֶׁבַע וְחוֹתֵם בִּמְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְאֶת יוֹם הַשַּׁבָּת.
Traduction
R. Yossé bar-Rabbi dit: On a la coutume en Babylonie, pour les localités où il n’y a pas de vin, que le ministre officiant passe à la tribune et récite un résumé des sept bénédictions formant la prière amida, se terminant par les mots: ''Il sanctifie Israël et le jour du Shabat''.
Pnei Moshe non traduit
נהיגין תמן. בבבל במקום שאין יין לקדש עליו הש''צ עובר לפני התיבה ואומר ברכת מעין שבע וחותם וכו' ובזה יצאו ידי קידוש:
רִבִּי בָּא בְּרֵיהּ דְּרִבִּי חִייָא בַּר בָּא אוֹכֵל מְהַלֵּךְ עוֹמֵד וּמְבָרֵךְ. אוֹכֵל עוֹמֵד יוֹשֵׁב וּמְבָרֵךְ. אוֹכֵל יוֹשֵׁב מֵיסָב וּמְבָרֵךְ. אוֹכֵל מֵיסָב מִתְעַטֵּף וּמְבָרֵךְ. אִם עָשָׂה כֵן הֲרֵי הוּא כְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֶת. 56b מַה טַעְמָא בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו.
Traduction
Si R. Aba, fils de R. Hiya, mangeait en marchant, il s’arrêtait pour dire l’action de grâce; s’il était debout pour manger, il s’asseyait pour prier; s’il était assis, il s’accoudait pour prier; s’il était accoudé en mangeant, il s’enveloppait pour prier. En faisant cela, il agissait comme les anges, dont il est dit Avec deux ailes il se couvre la face, et avec deux autres il se couvre les pieds (Is 6, 2).
Pnei Moshe non traduit
עומד ומברך. לפי שצריך שינוי והיכר שמכין עצמו לברך וכן כולם:
ואם עשה כן. שהתעטף ובירך הרי הוא כמלאכי השרת דכתיב בהו שש כנפים וגו' בשתים יכסה פניו ובשתיס יכסה רגליו מפני כבוד המקום ב''ה וכך הוא זה שמתעטף בברכה לכבוד המקום ברוך הוא:
הדרן עלך שלשה שאכלו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source